פסק-דין בתיק ת"א 1536-04

1.         בתאריך 13/4/1995 התקשרו התובעים עם נתבעת מס' 1 (להלן : " הנתבעת") בהסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן : " ההסכם"), למשך שנתיים להשכרת מלון רון (להלן : " המלון"), אשר התובעים הינם הבעלים הרשומים שלו. מטרת השכירות הייתה הפעלת בית מלון או מגורי עובדים או מקדמי מכירות וארגון אירועים לקידום מכירות. נתבעים מס' 2-3 ערבו להתחייבות הנתבעת כלפי התובעים. ביום 1/8/1995 נחתמה "תוספת להסכם" להשכרת 7 חדרים נוספים (להלן: " התוספת"). התביעה הוגשה ביום 15/4/04, בגין חוסרים במלאי ו/או נזקים שנגרמו למלון, ושנאמדו עם הגשתה על-סך 228,000 ש"ח. בהמשך תוקן סכום התביעה והועמד על 280,000 ש"ח נכון ליום הגשתה (החלטה מ- 30/11/2009).

2.         ביום 1/1/06 קיבל בית משפט זה, בפני כב' השופט אטרש, את הבקשה (בש"א 1451/04) לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה. בערעור (ע"א 1063/06) על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, נקבע ביום 26/6/06, לאחר שב"כ הצדדים קיבלו את המלצת ביהמ"ש, לבטל ההחלטה. ב"כ הצדדים הסכימו, בין היתר, כי טענות שיהוי ונזק ראייתי תוכרענה בפסק הדין, ובית המשפט אישר את הסכמתם. ביום 15/2/2011 קבעתי, כי התביעה הוגשה טרם חלוף תקופת ההתיישנות. 

טענות הצדדים :

3.         לטענת התובעים, בין התאריכים 13-15/4/1997 נערך סיור משותף של תובע מס' 1, מר איתן קובי (להלן: " התובע"), ונציג הנתבעת, מר רונן כהן (להלן : " מר כהן"), ואשר במהלכו התגלו חוסרים במחוברים ו/או במיטלטלין, כמו גם נזקים לחדרי המלון ושטחיו הציבוריים. הנתבעת בצעה החזרות חלקיות של החוסרים בין 18/4/1997 ל- 8/5/1997, אך היא עדיין מחויבת כנטען בפיצוי התובעים על הנזקים שנגרמו להם, הן בגין החוסרים במלאי והן בגין הליקויים שנגרמו למלון.

4.         התובעים הגישו ביום 10/8/2011 חוות דעת הערוכה ע"י המהנדס והשמאי מר עמית גלקין מיום 1/7/2007 (להלן: " גלקין"), אשר העריך את  עלות תיקון הנזקים בסך של 177,847 ש"ח, עבודות אינסטלציה נוספות בסך 10,000 ש"ח והיקף האובדנים בסך 89,468 ש"ח. סה"כ 277,315 ש"ח, במחירי 1997 לא כולל מע"מ. 

5.         הנתבעים טענו בכתב ההגנה לדחיית טענות התובעים בשל התיישנות, שיהוי וחוסר תום לב. השיהוי הממושך, הביא לשינוי מצבם לרעה, הן לעניין אובדן ראיות, קושי באיתור בעלי התפקידים אצל הנתבעת, שאינם עובדים עבורה מזה שנים, והן באיתור תיעוד החוסרים שהושלמו והנזקים שתוקנו עם החזרת המלון. מר כהן השתתף בחלק מהסיור שנערך לאחר מסירת החזקה וחתם על חלק מהרשימות שנערכו על ידי התובעים או מי מטעמם לאחר או במהלך הסיור. לאחר חתימתו נערכו שינויים רבים על גבי הרשימות, ועל-כן אין תוקף לאמור בהן כנטען, והתובעים יידרשו להמציא לעיונם הרשימות המקוריות. החוסרים הנטענים הושלמו במלואם על-ידם כנטען, והנזקים, אם היו, שלא היו קיימים בעת מסירת החזקה במלון לנתבעת, שהחובה לתקנם מוטלת על הנתבעים ושאינם בלאי הנובע משימוש רגיל וסביר ואינם זוטי דברים, הושלמו אף הם. משנת 1997 ועד הגשת התביעה ובכלל לא פנו אליהם התובעים בדרישה בכתב או בעל פה. בנוסף,נעטן כי דין התביעה כנגד נתבעים מס' 2-3 להידחות, מאחר והתובעים לא קיימו את הוראות חוק הערבות, תשכ"ז - 1967 (להלן: " החוק"), וגרמו לשינוי בחיוב הנערב ולאי מילוי החיוב הנערב, באופן בו הופטרו מערבותם.

הנתבעים הגישו חוות-דעת של המהנדס, מר יצחק אורן (להלן: " אורן"), אשר עניינה רובה ככולה דחיית חוו"ד של גלקין, בלא שנאמדו נזקים ו/או חוסרים כלשהם.

6.         מטעם התביעה העיד התובע בעצמו וה"ה גלקין וכהן. מטעם ההגנה העידו, מר נדב גרינשטין, שמחודש 7/1995 עד ל- 2/1997, שימש כמנהל אגף החדרים אצל הנתבעת ומחודש 11/02 ועד היו מנהל הנתבעת (להלן: " גרינשטין"); גב' אליסה הר פז גולן, אשר מחודש 12/96 הייתה חשבת אצל הנתבעת (להלן: " אליסה"), מר נור עאמר, שמחודש 6/1997 ועד חודש 10/02, שימש כמנהל הנתבעת (להלן : " עאמר") ואורן.

דיון והכרעה:

7.         השאלות הטעונות הכרעה הינן, אם עלה בידי התובעים להוכיח קיומם של חוסרים וליקויים/נזקים למלון, אשר נגרמו על-ידי הנתבעת, ואם בגין כך יש לחייב נתבעים מס' 2-3.  אקדים ואומר שהתשובה על כך חיובית.

8.         כל אחד מהצדדים כשל בהעדת העדים הרלבנטיים לתביעה, אשר היה בכוחם לשפוך אור על המחלוקות, נשוא דיוננו, אך יותר מכל כשלה הנתבעת בהעדתם. כך יש להצר, כי רק התובע העיד מכל התובעים, במיוחד לאור הצהרת אליסה, כי לאור איתור מכתבה מיום 19/11/97 נזכרה שבמהלך החודשים שקדמו להוצאתו, התנהלו מגעים ביניהם לאחים קובי בניסיון לבצע גמר התחשבנות, והתובע, בניגוד לאחיו שאישרוה, התנגד לה (ראה גם עמ' 28, שורות 7-15). עם זאת, עדות מר עאמר סתרה, את הצהרתה בנוגע לביצוע גמר ההתחשבנות, וכך העיד:

" ת. בחפיפה שהסתיימה ידעתי שלא הועברה השכירות, עליזה החשבת טיפלה בעניין הזה ונשארו דברים קטנים לגבי השכרת החדרים הבודדים ולא לגבי השכירות למשך שנתיים.

ש . מה שעליזה טיפלה לגבי קובי , זה על חדרי ההשכרה הללו.

ת. אמת "  (שם, עמ' 29).

מעדותו נראה, כי אליסה לא טיפלה בנושא השכירות נשוא דיוננו. טענה שעולה בקנה אחד עם עדות התובע (ראה סעיף 23 לתצהירו וישיבה מיום 22/9/2011, עמ' 22, שורות 22-23).

יש להצר על כך שאחיו של התובע, מר זוהר ואיש מיזוג האוויר לא נקראו לעדות על-ידי התובעים, זאת לאור הצהרת התובע, כי בתום השכירות ערך עם מר זוהר, סיור משותף בליווי מר כהן, כאשר לסיור התלווה בשלב מסוים איש מיזוג אוויר (סעיפים 10 ו- 12 לתצהירו). על כך חזרהתובע בישיבה מיום 16/12/2010, כי בסיור נכח אחיו ואיש קירור.

בעניין זה אקדים ואומר, כי ככלל התרשמתי מעדות מר כהן, כעדות מהימנה ועקבית, וכי היה ביכולתו להעיד על מצב המלון בתקופת השכירות, הואיל וגר שם כמעט שנתיים (שם, עמ' 9, שורות 4-5). עאמר הצהיר, כי הלה פוטר על ידו בחודש 5/2000 לאחר שהתברר לו, כי מעל בתפקידו ובאמונו (סעיף 11 לתצהירו). יש להצר על כך, שטענה זו לא אוזכרה בתצהירו במסגרת הדיון בשאלת ההתיישנות, ואין לקבל את הסברו לכך, כי התצהיר אז הוגש למטרה אחרת (שם, עמ' 30, שורה 18), משום שנראה שמטרתו של עאמר כעת היא להטיל דופי במהימנותו ללא כל סיבה.

9.         אי העדת עדים רלבנטיים, בולטת יותר בקרב הנתבעת, כמפורט להלן:      

א. מבקר הנתבעת - כהן העיד ביום 16/12/2010, כי: "...אכן היה קלסר של מלון שישב אם אני לא טועה במשרד המבקר ניר... ". עדות שנתמכה בהצהרת גרינשטין, כי כהן מסר לו, שקיים קלסר מסמכים שהשאיר עת פוטר מהמלון בשנת 2000 במשרד המבקר, ובו כל הדפים שהחתים את התובע על החזרות הציוד, וקלסר זה "יפתור את כל הבעיות", שכן כל טענות התובע הוסדרו, כך לטענתו. הקלסר לא אותר. בעדות המבקר ניתן היה לאשש את קיום הקלסר ואולי היה ביכולתו להעיד על תוכן המסמכים שהיו מצויים בו. יש להצר על כך, שבעניין הקלסר עדותו של עאמר הייתה מתחמקת. מחד טען כי: "לא יודע מי מסר לי את הקלסר " (שם, עמ' 30, שורה 26), ומאידך מסר כי: "לא ראיתי קלסר כלל. .. " (שם, שם, שורה 28). אם לא היה קלסר, הכיצד לא ידע מי מסר לו אותו. עדות זו מעלה חשש, כי ברשות הנתבעת הקלסר, אך ביכרה שלא להציגו, שמא יחזק את טענות התובע.